top of page
Color Stain

זה לא היה אותו הגשם

68565696_494096578059831_859780115531510

רומן מאת נורה דוד

הוצאת מטר 2019

שלושים שנה לאחר שעלתה לישראל מחליטה ליה לטוס בחזרה לארגנטינה, לעיר הולדתה בואנוס איירס, ובאמתחתה כרטיס לכיוון אחד.


מה גרם לה לצאת לנסיעה חפוזה כך פתאום, באמצע החיים? האם הריק שהשתלט על חיי הנישואים, האבל על מות אמה, הגעגועים העזים למולדת שממנה נקרעה בנסיבות טראומטיות?

היא יוצאת למסע חיפושים אחר פביו , אהוב נעוריה, שנעלם בתקופת הדיקטטורה הצבאית. משוטטת ברחובות בואנוס איירס, היא אוספת פיסות מידע מאנשים שהיא פוגשת, במקרה או שלא במקרה. האם תצליח לחבר אותן לתמונה שלמה? האם תטעם שוב אהבה?


מבולבלת, תמצא עצמה במחוזות רחוקים, פיזיים ונפשיים, כאלה שלא חלמה כי תגיע אליהם.
בריברה – עיירה יהודית באמצע הפמפס, אליה הגיעו סביה כחלק מזרם המהגרים העצום שפקד את ארגנטינה בתחילת המאה העשרים, וביניהם אלפי יהודים שברחו מהפוגרומים ובנו מושבות חקלאיות - נפתח בפניה צוהר אל העבר של משפחתה ואל ההוויה של הקהילה היהודית בארגנטינה בהתהוותה.
בבית ורוד נטוש, הנטוע בעומק הפמפס, תתחבר למקורות הנביעה מהם ינקה בילדותה, אל המוזיקה והדופק של הפמפס, ותצלול אל נבכי "האלמה" שלה, אל שורש נשמתה.
מילותיו של דוד רודולפו מהדהדות בתוכה: "כולנו עקורים, אנליטה. סבא וסבתא שלך נעקרו מאירופה. אני מהפמפס, ואת מכאן. כולנו עקורים. "                   
 

 

טעימה מהספר

 

"זהו סיפור על בדידות ועל עצב ובעיקר על ניסיון למצוא סיבות להמשיך ולחיות, למצוא את התשובות לאירועים שקרו בעבר ולהשלים איתו, כדי שאפשר יהיה לחיות את ההווה והעתיד.

יש בו עדינות, פשטות ובעיקר יופי. יופיו של הטבע ונופיה המיוחדים של ארגנטינה, בואנוס איירס וחבל הפמפס .

אך בעיקר יש בו תיאור מסע מרתק, נפשי ופיסי שליה עוברת שמסתכם ברצון לחפש את העבר ולנסות לתקן את מה שלא ניתן לתיקון…

הספר נקרא בשטף, אי אפשר להניח אותו ואני ממליצה עליו מאד!"

                              אפי

               לביקורת בפרלמנט הספרים    

      

"...נורה דוד, המחברת, מצליחה ליצור קסם של גילוי מקום, שבו ארגנטינה שונה, אבל מזכירה את העבר, מול הלכי הנפש והפעולות של גיבורתנו.
איני מרחיב יותר כי לדעתי, כל הרחבה תפגום במארג המשולש של ליה, הספר והקורא.
אני בטוח כי אצל כל מי שיקרא את הספר הנפלא הזה, יתעוררו שאלות על הנושאים הלא פתורים שנעזבים או מונחים אצלו במחסן כלשהו בנבכי הנפש.
ושוב היופי בכתיבה ובסיפור זה, שהוא מציע השתתפות במסע, אינו לוקח באמצעים דרמטיים את הקורא בשבי..."

                              אורי

               לביקורת באתר סימניה

מה קוראים אמרו על הספר

"איזה ספר מקסים! 
מרגש וכתוב מדויק וכך הוא נכנס לנשמה."

                      ויקי

       לביקורת באתר נוריתה

                     

"לא יכולתי להניח את הספר עד שסיימתי אותו בהרגשה שהייתי רוצה שימשך עוד ועוד."

                      סימה

       לביקורת באתר נוריתה

bottom of page