בית ספר ביאליק בארגנטינה

פסקה מתוך סיפרו של עמוס עוז "סיפור על אהבה וחושך" הביאה אותי למקום רחוק אישם בימי ילדותי, אישם מעבר לאוקיינוס.

"בכל כיתה בגן הילדים "תרבות" ובמכינות "תרבות" ובגימנסיה "תרבות " הייתה תלויה תמונה גדולה של הרצל, מפה גדולה מדן עד באר-שבע עם הבלטה מיוחדת של ישובי החלוצים, קופסת תרומות של הקרן הקיימת, ציורי חלוצים בעמלם, וכל מיני ססמאות עם קטעי שירה."

היא לא בגן הילדים "תרבות" ברובנו, אותו מתארת דודתו של עוז, ולא בגן ילדים בארץ, כפי שאפשר לחשוב לפי האותיות ברקע, אלא בבית- ספר ביאליק בבואנוס איירס, בו למדתי.

לא אשכח את ההתרגשות כשהמורה ניכנסה לכיתה עם ערמת ספרי הקריאה: "כולנו קראים", שהגיעו מההרץ.

ועוד מתוך הספר של עמוס עוז:

"בגיל קטן מאוד אנחנו כבר בעצם היינו עם המחשבות בארץ- ישראל...."

וזה בחגיגה בבית ספר- ביאליק בארגנטינה, עם דגלי מדינת ישראל.